פוסטביוטיקה: הדור החדש של תמיכה במעי
פרוביוטיקה ופרה-ביוטיקה כבר מוכרות לרבים. עכשיו הגיע תורה של הפוסטביוטיקה: תוצרי המטבוליזם של חיידקי המעי שנוצרים בתהליך התסיסה. בוטירט, לקטט, בקטריוסינים ו-exopolysaccharides הם הבולטים שבהם. בשנת 2021 הגדיר הארגון הבינלאומי ISAPP פוסטביוטיקה כהכנה של מיקרואורגניזמים לא חיים ו/או רכיבים שלהם, שמעניקה תועלת בריאותית למארח. מחקרים מצביעים על חיזוק מחסום המעי, ויסות מערכת החיסון והפחתת דלקת כרונית.
אל רק תקראו, תתחילו לעקובצלמו את הארוחה שלכם וקלוריה ירשום את הקלוריות והמאקרו תוך שניות. 3 ימים בחינם.←מה זה פוסטביוטיקה? ההבדל מפרוביוטיקה ומפרה-ביוטיקה
שלושת המושגים קשורים זה לזה, אבל יש להם תפקידים שונים. בקצרה: פרה-ביוטיקה הם סיבים ותרכובות שמזינים את חיידקי המעי, פרוביוטיקה הם חיידקים חיים ומועילים, ופוסטביוטיקה הם התוצרים הפעילים ביולוגית שהחיידקים מייצרים.
| מושג | הגדרה | דוגמאות |
|---|---|---|
| פרה-ביוטיקה | סיבים ותרכובות שאינם מתעכלים ומזינים חיידקים מועילים במעי | אינולין, עמילן עמיד, פקטין |
| פרוביוטיקה | חיידקים חיים שמעניקים תועלת כשנלקחים בכמות מספקת | Lactobacillus, Bifidobacterium |
| פוסטביוטיקה | חומרים פעילים ביולוגית שנוצרים מתסיסת חיידקי המעי | בוטירט, לקטט, בקטריוסינים, exopolysaccharides |
היתרון של הפוסטביוטיקה: מכיוון שאין בהן חיידקים חיים, הן נחשבות לפחות מסוכנות לאנשים עם מערכת חיסון מוחלשת. הן גם יציבות יותר לחום ולחומציות.
בוטירט: הדלק העיקרי של תאי המעי
בוטירט (חומצה בוטירית) הוא החשוב מבין החומצות השומניות בשרשרת קצרה. תאי המעי העבה (קולונוציטים) מקבלים ממנו כ-70% מצורכי האנרגיה שלהם. סיבים מסיסים (שיבולת שועל, קטניות, עמילן עמיד) מותססים במעי ומייצרים בוטירט, פרופיונט ואצטט.
לבוטירט תרומה לבריאות שנתמכת במחקרים: הוא מחזק את רירית המעי, מדכא ייצור של ציטוקינים דלקתיים, ונראה שיש לו השפעה מגינה על סרטן המעי הגס. ייתכן שהוא משפיע גם על מצב הרוח דרך ציר המעי-מוח.
| חומצה שומנית קצרה | שיעור ייצור (משוער) | השפעה עיקרית |
|---|---|---|
| בוטירט | כ-15% | דלק לתאי המעי, חיזוק המחסום, נוגד דלקת |
| פרופיונט | כ-25% | חילוף הגלוקוז, איתות שובע לכבד |
| אצטט | כ-60% | אנרגיה לשריר ולמוח, ויסות התיאבון |
מזונות שמייצרים פוסטביוטיקה והכנה בבית
ברוב המזונות אין פוסטביוטיקה באופן ישיר. המיקרוביום שלכם מייצר אותה כשהוא מפרמנט סיבים. אבל יש מזונות מותססים שמכילים תרכובות פוסטביוטיות מוכנות, שנוצרות בזמן ההכנה:
- קפיר: תרביות חיות שמתססות חלב ויוצרות לקטט, אצטלדהיד ובקטריוסינים שונים.
- חמוצים ביתיים: תסיסה של חומצת חלב יוצרת לקטט וחומצות אורגניות אחרות.
- לחם מחמצת: תסיסה ארוכה של הבצק יוצרת תוצרי תסיסה מגוונים.
- דגנים מלאים וקטניות: מזינים את התסיסה במעי ומכינים את הקרקע לייצור בוטירט ופרופיונט.
- בננה ירוקה ותפוחי אדמה מבושלים שנחו: עמילן עמיד גבוה שתומך בייצור בוטירט.
- בצל, שום וכרישה: אינולין ו-FOS מעניקים השפעה פרה-ביוטית חזקה ומעלים את הייצור של פוסטביוטיקה במעי.
הערה חשובה: רוב תכשירי הפוסטביוטיקה שנמכרים בשוק עדיין לא הוכיחו יעילות קלינית. המקור המבוסס ביותר לפוסטביוטיקה הוא מזון מותסס אמיתי.
ההשפעות של הפוסטביוטיקה על הבריאות
פוסטביוטיקה תומכת במערכות שונות דרך מנגנונים מגוונים:
| תחום | מנגנון | ממצא במחקר |
|---|---|---|
| מחסום המעי | מגביר חלבוני הידוק (claudin, occludin) | מפחית תסמינים של חדירות יתר של המעי |
| מערכת החיסון | מעודד פעילות של תאי T מווסתים ותומך בייצור IgA | מקצר משך זיהומים בדרכי הנשימה העליונות |
| דלקת | מדכא את מסלול NF-κB ומגביר ציטוקינים נוגדי דלקת כמו IL-10 | שיפור בתסמינים של מחלות מעי דלקתיות ותסמונת המעי הרגיז |
| מצב רוח ומוח | תומך בחילוף הטריפטופן, מבשר הסרוטונין | ירידה בתסמיני חרדה ודיכאון במודלים של בעלי חיים; במחקרים בבני אדם המחקר עדיין בעיצומו |
שאלות נפוצות
מה זה פוסטביוטיקה בקצרה?
פוסטביוטיקה הם תוצרים ביולוגיים פעילים שחיידקי המעי מייצרים בזמן התסיסה. בוטירט, לקטט, בקטריוסינים ו-exopolysaccharides הם הנחקרים ביותר. מכיוון שאין בהם חיידקים חיים, הם יציבים יותר מפרוביוטיקה, ויכולים להתאים למי שמערכת החיסון שלו חלשה יותר. לפי הגדרת ISAPP מ-2021, מדובר בהכנה של מיקרואורגניזמים לא חיים או רכיבים שלהם, שמעניקה תועלת למארח.
מה ההבדל בין פרה-ביוטיקה, פרוביוטיקה ופוסטביוטיקה?
פרה-ביוטיקה הם סיבים שמזינים את החיידקים (אינולין, עמילן עמיד). פרוביוטיקה הם חיידקים חיים ומועילים (Lactobacillus, Bifidobacterium). פוסטביוטיקה הם תוצרי התסיסה של החיידקים האלה: בוטירט, פרופיונט, אצטט ובקטריוסינים. שלושתם משלימים זה את זה: בלי פרה-ביוטיקה אין לפרוביוטיקה מה לאכול, ובלי פרוביוטיקה אין תסיסה ואין פוסטביוטיקה. לבריאות המעי, שלושתם יחד הם הגישה היעילה ביותר.
אילו מזונות עשירים בבוטירט?
קשה לקבל בוטירט ישירות מהמזון, כי הוא נוצר בעיקר במעי בתסיסה של סיבים. המזונות שמעודדים את המעי לייצר בוטירט: שיבולת שועל, שעועית ועדשים, בננה ירוקה, תפוח אדמה מבושל שנח ומתחמם מחדש (נוצר עמילן עמיד), לחם מלא, ארטישוק וכרישה. צריכה קבועה של מזונות אלה מזינה את המיקרוביום ותומכת בייצור הבוטירט במעי הגס.
האם פוסטביוטיקה עוזרת לתסמונת המעי הרגיז?
המחקרים מראים תוצאות מעודדות. בחלק מהניסויים הקליניים, בוטירט בתוספים הקטין כאבי בטן וחוסר סדירות במעי אצל חולי IBS. פוסטביוטיקה במזון מותסס עשויה לתמוך במחסום המעי ולהקל על התסמינים. אבל תסמונת המעי הרגיז היא מחלה הטרוגנית, ותגובה אישית משתנה. לפני שינויים תזונתיים כדאי להתייעץ עם גסטרואנטרולוג או דיאטנית.
אילו מזונות מותססים מכילים הכי הרבה פוסטביוטיקה?
קפיר, חמוצים ביתיים שהוכנו בתסיסת חומצת חלב, לחם מחמצת ולבנה חיה הם מזונות מותססים מסורתיים ועשירים. מוצרים מפוסטרים או שעברו טיפול בחום אינם מכילים חיידקים חיים, אבל תוצרי התסיסה (לקטט, חומצות אורגניות) עמידים לחום ונשמרים בחלקם. מזון מותסס ביתי בדרך כלל מכיל מגוון גדול יותר מחלופה תעשייתית.
האם פוסטביוטיקה מועילה אחרי טיפול באנטיביוטיקה?
כן, במיוחד. אנטיביוטיקה פוגעת גם בחיידקים מועילים ומקטינה את המגוון במיקרוביום, וכך ייצור הפוסטביוטיקה יורד זמנית. בזמן הטיפול ואחריו, מזונות מותססים כמו קפיר, יוגורט וחמוצים מספקים גם חיידקים חיים וגם תרכובות מוכנות. הגדלת מקורות הסיבים שמייצרים בוטירט מאיצה את התאוששות המיקרוביום. גם תוסף פרוביוטיקה יכול לתמוך בתקופה הזו, אבל יש ליטול אותו לפחות שעתיים אחרי האנטיביוטיקה.
מעקב קלוריות בפשטות
צלמו את האוכל והבינה המלאכותית של Kalorita תעריך את הקלוריות והמאקרו תוך שניות.
הורידו בחינם