← חזרה לבלוג בריאות המעי

פוסטביוטיקה: הדור החדש של תמיכה במעי

📅 ⏱️ זמן קריאה: 8 דקות ✏️ עורך התזונה של Kalorita

פרוביוטיקה ופרה-ביוטיקה כבר מוכרות לרבים. עכשיו הגיע תורה של הפוסטביוטיקה: תוצרי המטבוליזם של חיידקי המעי שנוצרים בתהליך התסיסה. בוטירט, לקטט, בקטריוסינים ו-exopolysaccharides הם הבולטים שבהם. בשנת 2021 הגדיר הארגון הבינלאומי ISAPP פוסטביוטיקה כהכנה של מיקרואורגניזמים לא חיים ו/או רכיבים שלהם, שמעניקה תועלת בריאותית למארח. מחקרים מצביעים על חיזוק מחסום המעי, ויסות מערכת החיסון והפחתת דלקת כרונית.

אל רק תקראו, תתחילו לעקובצלמו את הארוחה שלכם וקלוריה ירשום את הקלוריות והמאקרו תוך שניות. 3 ימים בחינם.←

מה זה פוסטביוטיקה? ההבדל מפרוביוטיקה ומפרה-ביוטיקה

שלושת המושגים קשורים זה לזה, אבל יש להם תפקידים שונים. בקצרה: פרה-ביוטיקה הם סיבים ותרכובות שמזינים את חיידקי המעי, פרוביוטיקה הם חיידקים חיים ומועילים, ופוסטביוטיקה הם התוצרים הפעילים ביולוגית שהחיידקים מייצרים.

מושגהגדרהדוגמאות
פרה-ביוטיקהסיבים ותרכובות שאינם מתעכלים ומזינים חיידקים מועילים במעיאינולין, עמילן עמיד, פקטין
פרוביוטיקהחיידקים חיים שמעניקים תועלת כשנלקחים בכמות מספקתLactobacillus, Bifidobacterium
פוסטביוטיקהחומרים פעילים ביולוגית שנוצרים מתסיסת חיידקי המעיבוטירט, לקטט, בקטריוסינים, exopolysaccharides

היתרון של הפוסטביוטיקה: מכיוון שאין בהן חיידקים חיים, הן נחשבות לפחות מסוכנות לאנשים עם מערכת חיסון מוחלשת. הן גם יציבות יותר לחום ולחומציות.

בוטירט: הדלק העיקרי של תאי המעי

בוטירט (חומצה בוטירית) הוא החשוב מבין החומצות השומניות בשרשרת קצרה. תאי המעי העבה (קולונוציטים) מקבלים ממנו כ-70% מצורכי האנרגיה שלהם. סיבים מסיסים (שיבולת שועל, קטניות, עמילן עמיד) מותססים במעי ומייצרים בוטירט, פרופיונט ואצטט.

לבוטירט תרומה לבריאות שנתמכת במחקרים: הוא מחזק את רירית המעי, מדכא ייצור של ציטוקינים דלקתיים, ונראה שיש לו השפעה מגינה על סרטן המעי הגס. ייתכן שהוא משפיע גם על מצב הרוח דרך ציר המעי-מוח.

חומצה שומנית קצרהשיעור ייצור (משוער)השפעה עיקרית
בוטירטכ-15%דלק לתאי המעי, חיזוק המחסום, נוגד דלקת
פרופיונטכ-25%חילוף הגלוקוז, איתות שובע לכבד
אצטטכ-60%אנרגיה לשריר ולמוח, ויסות התיאבון

מזונות שמייצרים פוסטביוטיקה והכנה בבית

ברוב המזונות אין פוסטביוטיקה באופן ישיר. המיקרוביום שלכם מייצר אותה כשהוא מפרמנט סיבים. אבל יש מזונות מותססים שמכילים תרכובות פוסטביוטיות מוכנות, שנוצרות בזמן ההכנה:

הערה חשובה: רוב תכשירי הפוסטביוטיקה שנמכרים בשוק עדיין לא הוכיחו יעילות קלינית. המקור המבוסס ביותר לפוסטביוטיקה הוא מזון מותסס אמיתי.

ההשפעות של הפוסטביוטיקה על הבריאות

פוסטביוטיקה תומכת במערכות שונות דרך מנגנונים מגוונים:

תחוםמנגנוןממצא במחקר
מחסום המעימגביר חלבוני הידוק (claudin, occludin)מפחית תסמינים של חדירות יתר של המעי
מערכת החיסוןמעודד פעילות של תאי T מווסתים ותומך בייצור IgAמקצר משך זיהומים בדרכי הנשימה העליונות
דלקתמדכא את מסלול NF-κB ומגביר ציטוקינים נוגדי דלקת כמו IL-10שיפור בתסמינים של מחלות מעי דלקתיות ותסמונת המעי הרגיז
מצב רוח ומוחתומך בחילוף הטריפטופן, מבשר הסרוטוניןירידה בתסמיני חרדה ודיכאון במודלים של בעלי חיים; במחקרים בבני אדם המחקר עדיין בעיצומו

שאלות נפוצות

מה זה פוסטביוטיקה בקצרה?

פוסטביוטיקה הם תוצרים ביולוגיים פעילים שחיידקי המעי מייצרים בזמן התסיסה. בוטירט, לקטט, בקטריוסינים ו-exopolysaccharides הם הנחקרים ביותר. מכיוון שאין בהם חיידקים חיים, הם יציבים יותר מפרוביוטיקה, ויכולים להתאים למי שמערכת החיסון שלו חלשה יותר. לפי הגדרת ISAPP מ-2021, מדובר בהכנה של מיקרואורגניזמים לא חיים או רכיבים שלהם, שמעניקה תועלת למארח.

מה ההבדל בין פרה-ביוטיקה, פרוביוטיקה ופוסטביוטיקה?

פרה-ביוטיקה הם סיבים שמזינים את החיידקים (אינולין, עמילן עמיד). פרוביוטיקה הם חיידקים חיים ומועילים (Lactobacillus, Bifidobacterium). פוסטביוטיקה הם תוצרי התסיסה של החיידקים האלה: בוטירט, פרופיונט, אצטט ובקטריוסינים. שלושתם משלימים זה את זה: בלי פרה-ביוטיקה אין לפרוביוטיקה מה לאכול, ובלי פרוביוטיקה אין תסיסה ואין פוסטביוטיקה. לבריאות המעי, שלושתם יחד הם הגישה היעילה ביותר.

אילו מזונות עשירים בבוטירט?

קשה לקבל בוטירט ישירות מהמזון, כי הוא נוצר בעיקר במעי בתסיסה של סיבים. המזונות שמעודדים את המעי לייצר בוטירט: שיבולת שועל, שעועית ועדשים, בננה ירוקה, תפוח אדמה מבושל שנח ומתחמם מחדש (נוצר עמילן עמיד), לחם מלא, ארטישוק וכרישה. צריכה קבועה של מזונות אלה מזינה את המיקרוביום ותומכת בייצור הבוטירט במעי הגס.

האם פוסטביוטיקה עוזרת לתסמונת המעי הרגיז?

המחקרים מראים תוצאות מעודדות. בחלק מהניסויים הקליניים, בוטירט בתוספים הקטין כאבי בטן וחוסר סדירות במעי אצל חולי IBS. פוסטביוטיקה במזון מותסס עשויה לתמוך במחסום המעי ולהקל על התסמינים. אבל תסמונת המעי הרגיז היא מחלה הטרוגנית, ותגובה אישית משתנה. לפני שינויים תזונתיים כדאי להתייעץ עם גסטרואנטרולוג או דיאטנית.

אילו מזונות מותססים מכילים הכי הרבה פוסטביוטיקה?

קפיר, חמוצים ביתיים שהוכנו בתסיסת חומצת חלב, לחם מחמצת ולבנה חיה הם מזונות מותססים מסורתיים ועשירים. מוצרים מפוסטרים או שעברו טיפול בחום אינם מכילים חיידקים חיים, אבל תוצרי התסיסה (לקטט, חומצות אורגניות) עמידים לחום ונשמרים בחלקם. מזון מותסס ביתי בדרך כלל מכיל מגוון גדול יותר מחלופה תעשייתית.

האם פוסטביוטיקה מועילה אחרי טיפול באנטיביוטיקה?

כן, במיוחד. אנטיביוטיקה פוגעת גם בחיידקים מועילים ומקטינה את המגוון במיקרוביום, וכך ייצור הפוסטביוטיקה יורד זמנית. בזמן הטיפול ואחריו, מזונות מותססים כמו קפיר, יוגורט וחמוצים מספקים גם חיידקים חיים וגם תרכובות מוכנות. הגדלת מקורות הסיבים שמייצרים בוטירט מאיצה את התאוששות המיקרוביום. גם תוסף פרוביוטיקה יכול לתמוך בתקופה הזו, אבל יש ליטול אותו לפחות שעתיים אחרי האנטיביוטיקה.

מעקב קלוריות בפשטות

צלמו את האוכל והבינה המלאכותית של Kalorita תעריך את הקלוריות והמאקרו תוך שניות.

הורידו בחינם